Communication non verbale

Disponible uniquement sur Etudier
  • Pages : 18 (4396 mots )
  • Téléchargement(s) : 0
  • Publié le : 8 juin 2010
Lire le document complet
Aperçu du document
התמודדות עם מחלה על פי הסמיואנליזה
התמודדות>התמודדות עם מחלה

התמודדות עם מחלה על פי שיטת הסמיואנאליזה

במאות האחרונות, בעולם המערבי, ניסו להתמודד עם המחלה תחת האצטלה של המדע או של תפיסה חדגונית של המדע.

בימינו דברים השתנו, ההתמודדות עם המחלה הנה נושא רב היבטים ומשמעויות שאג'נדות טיפוליות שונות מנסות לאורך השנים לתת לו מענה,

הן טיפולי פרקטי והן פילוסופי או רוחני. לפי גישתנו ההתמודדותעם המחלה מתחברת לסמליות שבה ולפענוחה.

על פי הסמיואנליזה, התמודדות עם מחלה קשורה בגישה הייחודית שאינה מחייבת להיאבק או להילחם במחלה,

ומשנה את מושג הריפוי הקונבנציונאלי הנהוג בעולם המערבי.

ההתמודדות עם מחלה משלימה את התפיסה הרפואית ולמעשה תורמת נדבך נחוץ

לשיפור איכות החיים של החולה הסובל ממחלה קשה או כרונית.

למה הכוונה?

בתרבות המערבית המחלה הייתה ובמידה רבה עדיין, נחשבתלהתגלמות של החטא או הרוע[1].

המחלה עברה תהליך של דמוניזציה כמו שניתן לגלות בבדיקה של המונח "סרטן".

מחלה זאת תוארה כבר במצרים העתיקה[2]. הרופא היווני היפוקראטס[3] שזיהה אותה,

טבע את המילה "קרקינוס" (karkinos) ביוונית, כלומר בעל חי הקרוי סרטן[4] בעברית,

בשל הכיבים הסרטניים הדומים לצורת הסרטן ובשל הכאב העז שהיא גורמת. ברומא הרופא קורנליוס צלזוס[5] (Aulus Cornelius Celsus)

תרגם בשפה הלטינית, אתהמילה "קרניקוס" ל"cancer"[6].

יש לציין שסמליות הסרטן הייתה חיובית למדי בעת העתיקה[7].

בימי הביניים הסמליות של הסרטן השתנתה: הוא ייצג את המפלצות הימיות והיה משויך לבעלי חיים האוכלים פגרים ולעולם הטקטוני של האופל.

היהודים, משום מה, הצטרפו לתפיסה זאת ותרגמו לעברית את המושג "קרקינוס" ל"סרטן"[8]

המצביע על אותו בעל חיים אלא שהוסיפו בו קונוטציה שטנית.

הרמח"ל[9] עושה מזה משחק מילים ומחלקאת המילה לשני חלקים "סר שטן"[10],

כאילו המחלה או המזל (הסרטן הוא אחד מהמזלות) מלווה במטען שלילי, שטני, המגיע מהגהינום וצריך להתפלל לסילוקו.

הסרטן נראה כמכרסם בגופו של האדם והוא הנציג האולטימטיבי של כל המחלות.

אנשים רבים אף מעדיפים לא לקרוא לסרטן בשמו אלא אומרים "המחלה" וכל אחד מבין על מה מדובר.

באופן כללי החולי מעורר פלצות, דוחה ומזוויע בני אנוש.

לא פלא שהחולה והרופא מנסים לסלקאת המחלה הנחשבת למפלצת.

אמנם הרופא שמנסה מאז המאה ה-18, לפעול על פי פרדיגמות הגיוניות ותבחינים מדעיים,

טשטש את הרובד הדתי שעטף את המחלה, ורואה בה תופעה מכניסטית.

הוא מסתיר את דימויו של "מדיסין-מן" במסווה של "מוסכניק" המטפל במנוע שהוא החולה, רק שהחולה הוא לא מכונה ולא רכב.

הרפואה המערבית התייחסה שנים רבות בזלזול לרפואות של התרבויות העתיקות

או של אלה שאינן שייכות לעולם המערבי[11]ונחשבו לפרימיטיביות[12].

רק במאה העשרים מקצת מומחים החלו שוב להתעניין בהן .

החולה לעומת המחלה

פרופסור ז'יסליין דברודה, מנתח, המלמד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת שרברוק (קנדה) כותב:

"ההתמחות היתרה שנובעת מהצפה של מידע רפואי, תורמת לצמצם עוד יותר את מעמדו של האדם הסובל ולראות בו רק חלקי איברים חוליים"[13].

בימינו מרפאים את המחלה ולא את החולה. הטיפול הרפואי בגוף הפך להיות טכני לגמרי,והחולה - אובייקט פסיבי שכמעט לא שייך לתהליך הריפוי שלו.

הרופא הוא המרפא, הכל יכול, העריץ הבריאותי שקובע ויודע, ועל החולה לציית. המחשב קובע את התוצאות, השיחה עם הרופא קצרה ביותר.

הרופא מייצג את המכשיר ומפרש את התוצאה וגוזר את הדין. באינטראקציה זאת אין כמעט שום תקשורת בין הרופא לחולה הנשאר בבדידותו.

פרופסור ז'יסליין מבטא באופן חריף ביותר את הניכור הנוצר בין הרופא לחולה:

"...אם הרופאהמנתח מבשר לחולה שזה עתה ניתח, שהוא יחיה עוד שישה חודשים, בגלל מצבו המתקדם של הסרטן שזיהה,

וחולה זה נפטר שישה חודשים לאחר מכן, מדובר ברצח שבוצע באמצעות היפנוזה"[14].

הסמכות הרפואית משפיעה על החולה וקובעת את גורלו. הכרתי אדם שהלך לבדיקה שגרתית והתגלה אצלו סרטן הלבלב.

האיש הזה שעד גילוי זה לא הרגיש את מחלתו, הפך ביום אחד לחולה והתנהג בהתאם, נכנס לדיכאון,

התייאש ומת זמן קצר לאחר שקיבל אתההודעה.

לפעמים נראה שהרופא לקח את מקומו של איש הדת מתקופות קדומות יותר

ואם החולה מתנגד או מסרב לקבל את הדיאגנוזה ואת הטיפול המוצע, הוא מואשם בהידרדרותו הצפויה וייענש בהתאם על ידי המחלה.

תפיסה זו של המחלה מהווה פספוס גדול ורופאים רבים היום, החלו לערר עליה.

הם רואים במציאות ובאדם בפרט מערכת כוללת: מכלול המחבר בין החולה, המחלה, הרופא, המשפחה והסביבה.

ד"ר פיליפ...
tracking img