Criton

Disponible uniquement sur Etudier
  • Pages : 7 (1616 mots )
  • Téléchargement(s) : 0
  • Publié le : 4 avril 2011
Lire le document complet
Aperçu du document
עבודה מס' 3

1. כידוע הבריטים נשארו כשלושה עשורים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים. ככל קולוניה שפגשו הבריטים הם היו מעוניינים בדרך כלל בשימור הסטטוס קוו ולא לבצע שינויים לא הכרחיים. אם הייתה מערכת שלטונית ומשפטית מפותחת היו מעדיפים להשאיר אותה. בנוסף לכך ככל שנשארו זמן רב יותר במקום אחד כך האנגליפיקציה הייתה גדולה יותר באותו מקום[1]. כאמור זהו הכלל המנחה אצל המושל האנגלי אבל כפי שנראה, היויותר שינויים ופעולות שנעשו מהמצופה בארץ ישראל. מדובר בקולוניה מיוחדת שבה שוכנים יהודים וערבים. צריך להזכיר שהייתה מחויבות של אנגליה להקמת בית לאום יהודי מה שהשפיע גם על תפעול הקולוניה. היו שינויים בכל תחום: שלטוני ומשפטי. השינויים האלה היו מתוך גישה מסוימת של הבריטים בכיבושה של קולוניה חדשה: שינוי הפרוצדורה לעומת שימור המהות ושינוי הספרה הציבורית מול שימור הספרה הפרטית[2]. ההבחנות האלה לא חדות ויש גםתחומים מהותיים או פרטיים שעברו שינויים למרות זאת. בתחום המשפט היו שינויים גם בחקיקה באמצעות הנציב העליון ובפסיקה במיוחד דרך סעיף 46 לדבר המלך במועצתו שאפשר ייבוא המשפט האנגלי במקרה של לקונה במשפט המקומי[3].

השינויים כאמור היו רבים. ראשית הבריטים הגדירו את ארץ ישראל כיחידת שטח עצמאית ובכך ביטלו את הוילייתים העות'מניים. שנית מבחינה משפטית הוכנסו מספר מאפיינים של המשפט המקובל שלא היו בשיטה העות'מניתבעיקר מבוססת על השיטה הצרפתית דאז. לפי אותם עקרונות של המשפט המקובל שהוכנסו, השופט הוא מקור דין: בניגוד לגישה הקונטיננטלית שהשופט הוא פקיד שרק מיישם את החוק כאן הוא יוצר גם את הדין. הוכנס גם האופי האדוורסרי של הדיון המשפטי שוב בניגוד לנטייה האינקוויזיטורית של המסורת הקונטיננטלית. ולבסוף הוכנס עקרון המבנה הפירמידלי האחיד של מערכת המשפט. כידוע המערכת העות'מנית העתיקה את המבנה הצרפתי שמתאפיין בריבויהפירמידות ובעיקר בהפרדה בין המערכת האזרחית לבין המערכת המנהלית והפלילית. בנוסף בתקופה הזאת הוקם מה שנקרא היום בית המשפט הגבוה לצדק. מדובר בערכאה שיפוטית מתמחה להוצאת צווים פררוגטיבים. סמכויותיו של בית המשפט הזה נקבעו לפי עקרונות אנגליים גרידא כמו ה habeas corpus שדורש שחרור של עצור שלא כדין או ה prohibition שהוא צו שפונה לבית משפט אחר באומרו שאין לו כל סמכות לבצע את הפעולה שהוא ביצע באותו מקרה. ערכאה כזאת לאהייתה קיימת בשיטה העות'מנית. על הסמכות של השופט ליצור דין אפשר להוסיף שלבית המשפט הייתה סמכות להעביר ביקורת שיפוטית על תקינותו של חוק. אצל העות'מניים זה שייך לגוף נפרד בסגנון צרפתי cour de cassation. מבחינה חקיקתית פעלו הבריטים הרבה. חוקקו פקודת עונשין חדשה שהחליפה את הקודקס הפלילי העות'מני. כמו כן חוקקו פקודות אחרות בתחום המסחרי, הדיוני והמיסים[4]. הרציונל לשינויים החקיקתיים האלה כמו השינוייםהפרוצדורליים בתחום המשפט מאד פשוט. מבחינה חקיקתית הבריטים החליפו בעיקר את החלק הצרפתי של המשפט העות'מני בחשיבה שאותם חלקים במשפט האנגלי יותר מפותחים ומודרניים מאשר הצרפתים שמיושנים מתקופת המהפכה[5]. בעניין הפרוצדורלי, היה יותר נוח למשפטנים ולעורכי הדין הבריטים או היהודים הפועלים במערכת לעבוד עם מערכת המשפט המקובל. עוד שינוי אחד שהיה בתקופה המנדטורית והוסיף על הקיים עם העות'מניים היה בתחום הקרקעות.הבריטים בנו הסדר של הקרקעות שמוכר היום בשם טאבו. מטרתו של ההסדר הייתה למפות את כל הארץ וחלקת קרקע כדי לרכז ולייעל את כל המידע הזה[6]. שינויי אחד ואולי אחד המשמעותי ביותר שהבריטים עשו הוא בתחום הרגולטורי. מדובר בהסדר התחום המקצועי כמו אצל עורכי הדין והרוקחים למשל וגם בתחום חלוקת המשאבים. מדובר בהמצאה אנגלית אז שנחשבה כמהפכנית ולא היה בכלל הסדר שכזה באימפריה העות'מנית[7].

כפי שנאמר קודם למרות שגישתהבריטים בקולוניות היא לא לעשות שינויים דרסטיים בתחום הפרטי ניתן בכל זאת לזהות כמה שינויים בתחום הזה. מדובר בשינויים בתחום הביניים כמו למשל דיני חוזים ודיני נזיקין. בתחום הפרטי במובן הצר הבריטים לא שינו את הדין הקיים ולמעשה דיני המשפחה, דיני הירושה ובעיקר דיני המעמד האישי הושארו על כנם לפי שיטת המילתים של העות'מניים[8]. האי שינוי בתחומים האלה נובע מכך שהבריטים לא רצו בעיקר להיכנס מסוכסכים עם האוכלוסייה המקומיתה כל כך נפיצה ובהינתן להם את ניהול האישי של התחומים האלה ציפו לקבלת העול הקולוניאלי על ידי הנתינים בארץ. מה גם שהשינויים האחרים היו בעיקר של החלק הצרפתי הנחשב פחות מודרני מהאנגלי ומצד שני ניסיון לשמור את המג'לה שהיה קיים אז מתוך כיבוד הדין הדתי והאוכלוסייה המוסלמית המקומית.

בנוסף על האמור על תנאי האנגליפיקציה האפשריים כאן בארץ, במישור הפסיקתי ניתן משקל רב...
tracking img