מבוא
הקבוצה הקראית היא זרם ביהדות הנקרא גם "קראות", וחבריו ידועים בשם קראים. הקראים ידועים גם בכינויים "בני מקרא ובעלי מקרא", מקור השם הוא השורש העברי "ק.ר.א", מקובל ששם זה ניתן לקראים משום שהם נוהגים על פי המקרא (התנ"ך) בלבד ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, אולם יש הסבורים‏‏ שהקראים נקראו כך משום שהם קראו ליהודים לדחות את האמונה בתורה שבעל פה, ולהאמין בתורה שבכתב בלבד. היהודים שאינם קראים נקראים בלשון המחקר, יהודים רבניים. הקבוצה הקראית יכולה להיות מוגדרת בכמה דרכים שונות וזאת על פי נקודת מבט דתית או אתנית. בעבודה זו אנסה להבין את התפקידים ששיחקו מנגנונים תרבותיים ביחסים אשר תיחזקה הקבוצה עם חברות שונות בהם היא חיה. כאשר הדגש יהיה על תקופת השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה באזור מזרח אירופה, קרים וליטואניה בפרט, ובצרפת של שילטון וישי. ברצוני ללכד הנחות בעלות עקביות "מדעית" שונות. חלקם מקובלות על ידי מומחים , אחרות מוכרות על ידי הקהילה הקראית של מזרח אירופה ואחרות מוכרות על ידי הקהילה הקראית המצרית , וזאת על מנת להראות עד כמה ההנחות השונות, הפירושים השונים או ההגדרות השונות יכולים להיות חלקיים וניגודיים. האופי הניגודי לא יכול להפליא את כל מי שמחפס את ההגדרה "קראים" באינציקלופדיות השונות או שואל מומחים שונים בנושא או אפילו את אלו אשר מחפשים עובדות היסטוריות בטקסטים שונים אשר כתבו הקראים בזמננו או לאורך ההיסטוריה. זה בדיוק על אופי ניגודי זה שארצה להישען מכיוון שאני סבור שקשה לבוא בטענות לכותבי האינציקלופדיות השונים בחוסר דיוק או בחוסר הומוגניות. הייצוגים השונים של הקראים ,אשר מופיעים בספרות המדעית, שונים מאד בתכליתם, אך ישנם 2 גרסאות אשר מופיעות לסירוגין ומנוגדות: גרסה אחת בה הקראיים מציגים עצמם כיהודים והגרסה השנייה בה הם מקפידים להבליט את השוני המהותי והאוטונומיה אשר יש בינם לבין היהודים.
בחקר דמוגרפי אנטרופולוגי של הקראים של פולין וליטואניה, אשר נערך על ידי קורדו ג'יני, מומחה להשבחת הגזע איטלקי ב-1934 ,במסגרת חיפושים של