"Le royaume unifié" sous david et salomon au xe siècle avant n. e.

Pages: 11 (2578 mots) Publié le: 1 mai 2010
סיפור הממלכה המאוחדת כרומן תעמולה פאן־ישראלי
ד"ר יגאל בן-נון

ויכוח סוער ניטש עדיין בין ארכאולוגים חסידי התארוך הנמוך לעומת תומכי התארוך הגבוה בעניין זיהוין של שכבות באתרי חפירות וייחוסן לבית עומרי או לימי מלכותו המשוערים של שלמה. למרות הבדלי הניואנסים ביניהם, ישראל פינקלשטיין, נדב נאמן, דוד אוסישקין וזאב הרצוג שוללים קיומה של מעצמה מדינית וכלכלית תחת שלטונם של דוד ושלמה. לעומתם זכריה קלאי,אמנון בן-תור, עמיחי מזר, ברוך הלפרן ואילת מזר נלחמים להוכיח שהביצורים במגידו, חצור, תל גזר ועיר דוד הם מן המאה העשירית לפני הספירה ומאשימים את יריביהם במינימליזם, בדקונסטרוקציוניזם ובכניעה לרוח הזמן (צייטגייסט) שיצרו ההיסטוריונים החדשים. לעומתם, יריבי "הארכאולוגים החדשים" זוכים בפיהם לכינויים כגון שמרנים או פונדמנטליסטים.
הארכאולוגיה נתפסת בעיני הציבור הרחב כגורם מדעי מדויק שממצאיו מכריעים מחלוקותוהוא מאמת או פוסל תיאוריות בתחום ההיסטורי. אך לא כך הדבר. למרות ההתפתחות המשמעותית במדע זה בשנות השמונים, אין בכוחו להכריע בסוגיית ההיסטוריוגרפיה של המאה העשירית, אלא רק להעניק ארגומנטציה נלווית למשתתפי הדיון, משני צדי המתרס. להערכתי, הסוגיה תמצא את פתרונה רק במחקר ההיסטורי, בזכות ניתוח טקסטואלי דיאכרוני, תוך הישענות על ממצאים ארכאולוגיים ואפיגרפיים. אין זה מקרה שראש החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביבישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן ביססו את מחקרם המצוין על "דוד ושלמה, בין מציאות היסטורית למיתוס" (הוצאת אוניברסיטת תל-אביב 2006) לא פחות על נימוקים טקסטואליים מאשר על ממצאים ארכאולוגים.
מאמר זה בא להוסיף נימוקים לקביעת אפשרות קיומה של "הממלכה המאוחדת" אך גם לבדוק מחדש את מסקנת חוקרים אלה בנוגע למחברי הסיפורים בספרי שמואל א (פרקים ט-לא), שמואל ב (פרקים א-כד) ומלכים א (פרקים א-י; יא, א-כא) עלממלכה זו ועל חצר המלוכה ששימשה אותם כמודל לחיבוריהם. אפשר לומר שקיימת היום הסכמה רחבה בקרב החוקרים לגבי שטחה ומידת עצמתה של הממלכה המאוחדת. כולם תמימי דעים שהסיפור המקראי הפריז במידה זו או אחרת בתיאורי עושרה והיקפה. גם קיומו ההיסטורי של המלך דוד, אבי השושלת, אינו מוטל בספק. כתובת מישע הדיבוני מלך מואב (שורה 31) וכתובת תל דן המיוחסת לחזאל מלך ארם (שורה 9) מעידים על קיומה של שושלת בשם "בית דוד". להוציא אתשלטונה של המלכה עתליה בת אחאב (835-842/841) ופרשת התמלכותו המפוקפקת של יואש (802/801-842/841) המעמידה בספק את רציפות שושלת בית דוד, ממלכת יהודה שמרה על יציבות שושלתית, בניגוד לחילופי השושלות הרבים בממלכת ישראל, השכנה הדומיננטטית מצפון. כידוע, ממלכות רבות נקראות על שם אבי השושלת, כגון ממלכת דוד או ממלכת עומרי.
פענוח צופן קיומה של "הממלכה המאוחדת" מצוי בטקסט המקראי עצמו. ניתוחו הנכון יוביל אותנולמסקנות לגבי מידת אמתותו ההיסטורית. מבט סינכרוני ראשוני בסיפורי שמואל ומלכים, בפרקים הרלוונטיים, מאפשר לנו להגדיר את סוגתם הספרותית. אין מדובר בסיפור מיתולוגי בו מככבים אלים ובו מתרחשים נסים, אותות ונפלאות, דוגמת סיפורי ספרי בראשית ושמות. אין הוא סיפור אגדתי נוסח סיפורי האבות. חשוב לציין שסיפורי התמלכותם של דוד ושלמה מצטיינים בשפע רב של פרטים וכוללים תיאור אירועים מדויק, בשפה ברורה וקולחת. הדבר הבולטבסיפורים אלה הוא השימוש הרב שנעשה בציון שמותיהן של הדמויות הראשיות והמשניות (שם פרטי ושם האב) וכן בציון קפדני של המקומות הגאוגרפיים הרלוונטיים ביהודה, בפלשת ובישראל.
מניתי בסריקה ראשונה כ-221 פטרונימים וכ-183 טופונימים, שונים לאורך אותם פרקים. כמו כן, הטקסטים המקראיים על שאול דוד ושלמה כוללים 927 29 מילים ו-938 1 שורות, בזמן שהטקסטים על מלכים גדולים כעמרי ואחאב, שחיו כמאה שנה לאחר מכן, הכוללים גם אתאגדות אליהו ואלישע, מונים רק 875 3 מילים ו-320 שורות. כל ידיעותינו על עומרי, מייסד השושלת, כלול רק ב-238 מילים בספר מלכים א. לשלושת מלכי הממלכה המאוחדת שאול, דוד ושלמה שמלכו במאה העשירית הרחוקה מוקדשים בספרי שמואל ומלכים 57 פרקים ולארבעים מלכי ישראל ויהודה שמלכו משנת 931 עד 587 מוקדשים רק 37 פרקים. בניגוד למחזור סיפורי אליהו ואלישע בהם משולבים פרטים מעורפלים על שלטון אחאב ובניו, אין אנו מוצאים בסיפוריהממלכה המאוחדת צלקות עריכה המעידים על חיתוכים בטקסט או על עיבוד מחודש של הסיפורים על פי תפיסה אידאולוגית, תאולוגית או פוליטית פרי עטם של עורכים מאוחרים.
קביעת הסוגה הספרותית מובילה אותנו למסקנה שסיפור מלוכתם של שאול, דוד ושלמה לא הגיע למחבר באמצעות מסורת שבעל פה שעברה מדור לדור ושכתוצאה מכך פרטיה נשכחו או השתבשו. אירועים המגיעים למחבר המקראי בדרך אוראלית כמסורת עממית...
Lire le document complet

Veuillez vous inscrire pour avoir accès au document.

Vous pouvez également trouver ces documents utiles

  • david et salomon
  • Letemple d e salomon
  • L’expansion de l’islam du viie au xe siècle
  • Famille et pouvoir dans les royaumes de france, de germanie et de bourgogne aux xe et xie siècles (888 – vers 1110)
  • Le royaume-uni au xxe siècle
  • La société paysanne du vie au xe siècle
  • commentaire manette salomon e et j de goncourt
  • Le XVII e siècle

Devenez membre d'Etudier

Inscrivez-vous
c'est gratuit !