מבחינה סינית אינסומניה קשורה להפרעות תפקוד של הלב, הטחול, הכבד והכליות. במצב הרמוני בין כליות ללב הנפש במנוחה. כשיש מתח וחרדה, דיכאון או עבודת יתר ישנה פגיעה באיברים ובדם והתוצאה היא אינסומניה. הפרעות שינה יכולות להיגרם על רקע בעיות עודף או חסר. בין בעיות העודף נמנים: סטגנציה של צ´י הכבד עם חום או אש סטגננטית, אש הלב, חום וליחה, סטגנציה של מזון, סטגנציה של דם. בין בעיות החסר נמנים: חסר דם בלב ובטחול, חסר יין בלב ובכליות, חסר צ´י בלב ובכיס המרה, חסר יין ודם בכבד
1.1. שינה - פיזיולוגיה
במשך שנים שנת הלילה נתפסה כמצב פסיבי של היעדר הכרה. רק במחצית השנייה של המאה ה-20 נמצא ששנת הלילה היא תהליך אקטיבי, מורכב, בעל מבנה מאוד מסוים שבו מתרחשים תהליכים רבים.
מבחינים בשני מצבי שינה: שנת חלום (REM Sleep= Rapid Eye movement) ושינה שאיננה שנת חלום (Non-REM Sleep= Non Rapid Eye Movement). שנת Non-REM נחלקת לשינה שטחית - שלב 1 ושלב 2, ושינה עמוקה - Slow Wave Sleep.
לכל שלב מאפיינים משלו:
שלב 1 מאופיין בגלי מוח מעט איטיים יותר לעומת ערות ותנועות עיניים איטיות ומעוגלות. שלב 2 מאופיין בהופעת כישורי שינה וגלים איטיים המכונים K Complex. הופעתם מעידה על העמקת השינה והתייצבותה. השינה העמוקה מאופיינת בגלי מוח איטיים מאוד וגבוהי מתח. הנשימה וקצב הלב סדירים. נחוץ גירוי חזק כדי להעיר את הישן.
שנת חלום מאופיינת בגלי מוח מהירים יחסית ונמוכי אמפליטודה (משרעת) , תנועות עיניים מהירות ויש ירידה במתח שרירי השלד עד שיתוק מלא. יש שינויים בקצב הלב ובקצב ועומק הנשימה.(3)
ההיפותלמוס שבמוח מקבל גירוי ישיר מעצב הראייה (OPTIC TRAC ) בעקבות חשיפה מחזורית לאור היום. אזורים אחוריים של ההיפוטלמוס גורמים להיפרסומניה שהיא שנת יתר, בעוד שאזורים קדמיים מתקשרים לאינסומניה שזה חסר שינה.

כל מחזור שינה נמשך כ 90 - 100 דקות. כל מחזור מתחיל ב NREM המאופיין בירידה בטונוס השרירים, קצב הלב והנשימה. לאחר שלב זה מופיע שלב REM שהוא שלב של פעילות פיזיולוגית גופנית מוגברת תוך שיתוק חלק משרירי הגוף. אנשים המתעוררים בשלב זה מדווחים על חלומות סוערים במיוחד. (1)
מבנה השינה התקין במבוגר צעיר מאופיין במספר מחזורים של Non-REM Sleep
ו-REM Sleep (על פי רוב 5-3 מחזורים); השינה העמוקה מהווה
25%-20% מסך שעות השינה,