Communication non verbale
התמודדות>התמודדות עם מחלה
התמודדות עם מחלה על פי שיטת הסמיואנאליזה
במאות האחרונות, בעולם המערבי, ניסו להתמודד עם המחלה תחת האצטלה של המדע או של תפיסה חדגונית של המדע.
בימינו דברים השתנו, ההתמודדות עם המחלה הנה נושא רב היבטים ומשמעויות שאג'נדות טיפוליות שונות מנסות לאורך השנים לתת לו מענה,
הן טיפולי פרקטי והן פילוסופי או רוחני. לפי גישתנו ההתמודדות עם המחלה מתחברת לסמליות שבה ולפענוחה.
על פי הסמיואנליזה, התמודדות עם מחלה קשורה בגישה הייחודית שאינה מחייבת להיאבק או להילחם במחלה,
ומשנה את מושג הריפוי הקונבנציונאלי הנהוג בעולם המערבי.
ההתמודדות עם מחלה משלימה את התפיסה הרפואית ולמעשה תורמת נדבך נחוץ
לשיפור איכות החיים של החולה הסובל ממחלה קשה או כרונית.
למה הכוונה?
בתרבות המערבית המחלה הייתה ובמידה רבה עדיין, נחשבת להתגלמות של החטא או הרוע[1].
המחלה עברה תהליך של דמוניזציה כמו שניתן לגלות בבדיקה של המונח "סרטן".
מחלה זאת תוארה כבר במצרים העתיקה[2]. הרופא היווני היפוקראטס[3] שזיהה אותה,
טבע את המילה "קרקינוס" (karkinos) ביוונית, כלומר בעל חי הקרוי סרטן[4] בעברית,
בשל הכיבים הסרטניים הדומים לצורת הסרטן ובשל הכאב העז שהיא גורמת. ברומא הרופא קורנליוס צלזוס[5] (Aulus Cornelius Celsus)
תרגם בשפה הלטינית, את המילה "קרניקוס" ל"cancer"[6].
יש לציין שסמליות הסרטן הייתה חיובית למדי בעת העתיקה[7].
בימי הביניים הסמליות של הסרטן השתנתה: הוא ייצג את המפלצות הימיות והיה משויך לבעלי חיים האוכלים פגרים ולעולם הטקטוני של האופל.
היהודים, משום מה, הצטרפו לתפיסה זאת ותרגמו לעברית את המושג "קרקינוס" ל"סרטן"[8]
המצביע על אותו בעל חיים אלא שהוסיפו בו קונוטציה שטנית.
הרמח"ל[9] עושה מזה משחק מילים ומחלק את המילה לשני חלקים "סר שטן"[10],
כאילו המחלה או המזל (הסרטן הוא אחד מהמזלות) מלווה במטען שלילי, שטני, המגיע מהגהינום וצריך להתפלל לסילוקו.
הסרטן נראה כמכרסם בגופו של האדם והוא הנציג האולטימטיבי של כל המחלות.
אנשים רבים אף מעדיפים לא לקרוא לסרטן בשמו אלא אומרים "המחלה" וכל אחד מבין על מה מדובר.
באופן כללי החולי מעורר פלצות, דוחה ומזוויע בני אנוש.
לא פלא שהחולה והרופא