La communauté juive marocaine entre euphorie et deception

Pages: 21 (5168 mots) Publié le: 1 mai 2010
בין אופוריה לאכזבה: הקהילה היהודית אחרי עצמאות מרוקו
יגאל בן־נון
  גשר, כתב עת לעניינים יהודים, גיליון מס' 148, ירושלים 2004, עמ' 59-45.

עם מתן עצמאות למרוקו בשנת 1956 הורגשה באינטליגנציה היהודית תחושת אופוריה. אחדים הבחינו שעומד להיפתח עידן חדש ביחסי יהודים ומוסלמים דוגמת "תור הזהב" בספרד. עד מהרה התפתחה בהנהגת הקהילה מגמת השתלבות בחברה ובפוליטיקה המרוקאית, שנאבקה במצדדי הבדלנות היהודית.הצעירים היהודים ביקשו לתפוס חלק בחיי המדינה ובמוסדות הקהילה ולשנות את מדיניות ההנהגה הוותיקה. הצעירים שהשתלבו בבניית המינהל הממשלתי החדש מעידים: "שררה במדינה התלהבות חלוצית יוצאת מן הכלל".
שליחי המוסד שהגיעו למרוקו כשנה לפני עצמאותה נאלצו להודות שפעילותם בתחום ההגנה העצמית באותם ימים היתה מאכזבת למדי. בניתוח מצב שערכו, הם הודו שתקופה זו היתה תור הזהב ביחסי יהודים ומוסלמים: "היציאה ההמונית של הצרפתיםממרוקו, שהגיעה אז לעיצומה, הביאה להתרוקנות הדרגתית של כוח אדם ברמה אינטלקטואלית הדרוש להפעלת המכונה האדמיניסטרטיבית במדינה והמסוגל לקיים את הפעילות הכלכלית הלאומית ולהגבירה. למרוקאים לא היתה רזרבה מוכנה של דור המשך, ולכן היו חייבים לגייס את החסר מקרב האוכלוסייה היהודית. היה זה, כביכול, תור הזהב לאינטליגנציה ולמעמד הבינוני היהודי".
גם מפקד "המסגרת" הראשון שלמה יחזקאלי מציין שבאותם ימים נמנעוהיהודים לבוא במגע עם שליחים ישראלים ושהתקופה לא בישרה טובות לעבודה המחתרתית: "עסקנים יהודים מחוגים שונים צירפו קולם להטפה להשתלבות בקרב העם המרוקאי המחדש כוחו. כמובן, ההתפכחות לא איחרה לבוא ובוודאי עבודתנו העקבית והמתמידה תרמה לא מעט להתפכחות זו". פעילות שליחי ישראל ומדיניות שגויה של השלטונות המרוקאיים גרמו יחדיו לערעור "תור זהב" זה.
המלך מוחמד החמישי וראשי המחנות הפוליטיים דאגו בהצהרות אין ספור להרגיעחששות פוטנציאליים בקהילה היהודית. תכיפות ההצהרות גרמה אינוחות אצל ראשי הקהילה שחששו שריבויין עלול לעורר תמיהות באשר לסיבותיהן. בראשית דצמבר 1955, הוועידה הראשונה של מפלגת האיסתיקלל, שסילקה את השלטון הקולוניאלי מן המדינה, התייחסה בהחלטותיה למעמד היהודים: "הואיל והיהודים המרוקאים הם אזרחי המדינה עלפי כל בחינה משפטית והיסטורית של המונח […] הואיל ועליהם להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המרוקאית […]הוועידה דורשת שוויון זכויות בין כל אזרחי מרוקו ללא הבדל מעמד או דת. שוויון הזכויות יוצהר בריש גלי וימצא את ביטויו בספרי החוקים. על היהודים המרוקאים ליהנות מכל הזכויות האזרחיות והפוליטיות, עליהם ליהנות מזכות ההצבעה ומן הזכות להיבחר ולקבל ייצוג בכל המוסדות המרוקנים. יש לפתוח בפניהם את הגישה לכל המשרות הציבוריות במדינה המרוקאית במידה שווה לחבריהם המוסלמים".
כתגובה להחלטת המפלגה הדמוקרטית לעצמאות, מדל"ע,לפתוח את שעריה ליהודים, ביטלה האיסתיקלל ליהודים את החובה להישבע על הקוראן כתנאי להצטרפות למפלגה ויזמה את יסוד ארגון ה"וויפאק" (הבנה) למען התקרבות בין יהודים למוסלמים. לקראת הקמת הממשלה החדשה, הרבו מנהיגי שתי המפלגות בהצהרות למען שילוב היהודים בבניית המדינה החדשה ולמען בחירת שר יהודי בממשלה שתקום.
ב-13 בספטמבר 1956 אירח המלך בארמונו את חברי ועד הקהילה החדש בקזבלנקה (דארלבידה) ופרס בפניהם את תפיסותיובנושא מעמד הקהילה במרוקו העצמאית. בדבריו הטיף המלך לאחווה ביןדתית ולהשתלבות מוסלמים ויהודים בחברה מרוקאית אחת וקרא למנהיגות היהודית לפעול לצמצום גל העזיבות: "ברצוני לבקשכם ליזום פעולת הסברה בקרב היהודים כדי לשכנעם לא לעזוב את מרוקו מכיוון שמקומם כאן. מרוקו זקוקה לכל בניה, בין אם מוסלמים ובין אם יהודים. מרוקו זקוקה לכל רופאיה, לכל מהנדסיה, לכל עורכי הדין שלה. אני כמובן בעד חופש תנועה לכל נתיני, אולם ישלשכנע את היהודים שחובתם לא לנטוש את מרוקו אלא להישאר בה. עלינו לאחד את כוחותינו, לראות עצמנו מגויסים לשירות המולדת ולהתייחס לעוזבים כאל עריקים […]".
וכך תיאר אחד מצעירי המשכילים שהשתלבו במינהל הציבורי החדש את השקפת עולמו באשר לעתיד במרוקו: "עלינו להישאר כאן. זכותנו לחיות במרוקו אינה פחותה מזכות המוסלמים, בזכות הוותק שלנו במקום. מוסלמים רבים מבינים זאת ועלינו לגרום לכך שגם אחרים יבינו זאת. הדבר לאייעשה עלידי בריחה. אמנם קל לברוח, אולם זו דרך הפחדן […] היהודי מוצא תמיד את הדרך להגן על עצמו. כך עשה במשך דורות. היום יש לו תסביך נטישה. בארץ הזו נולדנו. היא ארץ טובה. יש לנו חובות כלפי הארץ שאנו חיים בה. זו מולדתנו. עלינו להוכיח למי שעולים עלינו כמותית שאנו מרוקאים אמיתיים. יש לנו אויבים כאן וצריך להתמודד אתם בנחרצות. יש לנו חברים כאן ועלינו לעזור להם להיאבק נגד חוסר...
Lire le document complet

Veuillez vous inscrire pour avoir accès au document.

Vous pouvez également trouver ces documents utiles

  • La communauté juive de bischheim
  • Synthèse sur la les différences entre les communautés en belgique
  • devoir de communauté de vie entre époux
  • Le devoir de communauté de vie entre époux
  • L'image de la communauté juive du maroc aux yeux des émissaires israéliens
  • La communauté interstice entre mythe et réalité
  • La réaction des juifs marocains aux allusions antisémites dans la presse marocaine entre 1961 et 1962
  • Etude compartive entre deux banques marocaines

Devenez membre d'Etudier

Inscrivez-vous
c'est gratuit !